כשמתקבל הרושם שזכויותיהם של מסתננים ושל שב"חים מקבלות הגנה שמפוני גוש קטיף והמפגינים נגד ההתנתקות יכלו רק לחלום עליה – אנחנו מרגישים אזרחים סוג ב'. כשיש התערבות פסולה ובלתי פוסקת של היועמ"שים בניהולה של המדינה, ואיסור הוצאה לפועל של מדיניות הממשלה הנבחרת – אנחנו אזרחים סוג ב'. כשניצב כמו עמי אשד הופך לגיבורם של מפגינים מצד אחד, בעוד מפגינים מהצד השני, ימנים וחרדים, סופגים אלימות משטרתית ומעצרים – אנחנו מבינים שאנחנו אזרחים סוג ב'.