סבירות, כמו מושגי שסתום אחרים, היא מושג חלול, חסר משמעות פנימית בהעדר מכנה משותף תרבותי וערכי. אי אפשר לתפעל סבירות בלי להסתמך על אינטואיציה משותפת, אוטומטית, כה ברורה מאליה, עד שאינה מצריכה הסברים מנומקים; על תחושת בטן המשותפת לרוב הישראלים במקרים שהקו האדום נחצה בהם בבוטות כה גדולה, עד שרובנו נסכים שהם אינם סבירים.