רמת הדיונים בכנסת מעלה את השאלה האם הפוליטיקאים הישראלים מסוגלים לבחון לא רק את איכות הניתוח ומידת הדיוק במסמכים שחוקרי קהלת מנפקים להם, אלא גם את ההשלכות של עקרון הדרוויניזם החברתי המסתתר בהם. אפשר להניח כי העיקרון הגזעני שהיה טמון בתפישת העולם של הדרוויניזם החברתי, שהיה בסיס לצמיחת תנועות לאומניות עוד במאה ה–19 והוגשם במלואו בגרמניה בתחילת המאה ה–20, יתקבל על לא מעט מחברי הקואליציה ושריה. השאלה היא, האם הם מודעים לעובדה שדרוויניזם חברתי הוא גם המקור לתפישות הכלכליות שפורום קהלת מנסה להשליט בפוליטיקה הישראלית?