נראה כי החברה הישראלית פיתחה נוזקה (תוכנה זדונית) הפוגעת בעצמה במחזוריות היסטורית מופלאה. כאילו מדובר במעין גן פגום ש"קופץ לו" אחת לכמה שנים, ומאיים לפרק את פאר היצירה שנבנה בעמל רב, תוך הקרבה עילאית – לו נקרא מדינה. כיצד זה ניתן להסביר יצר הרס עצמי – פנימי וחסר פרופורציה של חברה, התוקפת את עצמה ומזמינה את אויביה לחגוג על דמה, לקבל רוח גבית ורעיונות חדשים, שיתדלקו התקפה מתמשכת עליה לאורך שנים?