נעים מאוד, אני אקטיביסט במקרה", הוא אומר בפתח השיחה שלנו. "כשהייתי צעיר חשבתי שאקטיביזם זה משהו שזקנות עושות כדי להעניק זכויות לכלבים שלהן. הייתי יותר בעניין של לצאת עם נשים ולנגן בלהקת הרוק שהקמתי. אבל המצב במדינה שלי העמיד אותי מול שתי אופציות — או להיאבק או לעזוב, ואני טיפוס עקשן אז החלטתי להיאבק. הייתי בן 19 כשהרודן עלה אצלנו לשלטון והעולם שלי התהפך. מאדם שחי חיים הגונים במעמד ביניים, הפכתי לאזרח במדינה עם אינפלציה קשה ומשבר כלכלי עמוק. מאזרחים שיכלו לטייל בכל מקום, הפכנו להיות אחת המדינות המבודדות בעולם. ממקום שבו חיו בשלום הרבה זהויות אתניות ודתות, הפכנו למקום שבו אנשים נשלחים להילחם באחיהם רק בגלל השיוך האתני שלהם. אני מניח שאתם, הישראלים, חווים דבר דומה עכשיו — שלטון גרוע הופך לך את החיים. ובמקום לעשות מה שאתם רגילים לעשות בשגרה, אתם פתאום מוצאים את עצמכם יוצאים להפגין ברחוב".