"שני שליש מהמזרחים הם במעמד הביניים, ושם הפערים בינם לבין האשכנזים כמעט נעלמו. גודל המשפחות זהה, גם גיל הנישואים, יש אותם דפוסי צריכה, אותן נסיעות תכופות לחו"ל, אותו דגש על השכלה. גם הפער במידת הדתיות כמעט נמחק"
מכל הסיבות הללו, מסכם אבוטבול זלינגר, תזת ישראל השנייה אינה רלוונטית למצב כיום בישראל. "בכל כך הרבה דפוסים כבר אין יותר פערים. גודל המשפחות הופך להיות זהה, גיל הנישואים הופך להיות דומה, במעמד הבינוני אנחנו רואים בדיוק אותם דפוסי צריכה — אותן נסיעות מרובות לחו"ל. הפער במידת הדתיות כמעט נמחק במעמד הבינוני, יש צריכה של אותם חוגי העשרה, דגש על השכלה, אותם דפוסים של חשיפה לתיאטרון, לבידור. בתוך המעמד הבינוני אנחנו רואים שהפערים כמעט נעלמו. אז אי־אפשר לדבר יותר על ישראל הראשונה והשנייה. זה לא קיים יותר, זה לא נכון. היינו תקועים בשיח ובתמונת מציאות שהיא לא תמונת המציאות של היום