החוק הבא של רוטמן: גם זכויות בסיס כמו שוויון וחופש הביטוי לא יהיו מוגנות יותר
השינוי הבא במהפכה המשפטית שמקדם ח"כ שמחה רוטמן בימים אלה קובע כי לא תהיה עוד שום הגנה על זכויות שאינן מופיעות במפורש בחוקי היסוד – כולל שוויון, חופש הביטוי ואפילו הזכות לבחור ולהיבחר * לצד החקיקה הראשית של לוין-רוטמן כבר מקודמים חוקים נוספים שמטרתם ריסוק הדמוקרטיה וחיזוק כוחו האבסולטי של השלטון * והיועמ"שית מתחמקת מלקבוע […]
שמחה רוטמן: "שופטי בג"ץ בורים ועמי ארצות. זה מנגנון שדופק מיעוטים. אני מסיר אותו"
לאחר הבחירות האחרונות שגוש הימין חגג את ניצחונו, רוטמן ניגש ישר למשימתו- כתיבת הספר "למה שהעם יבחר את השופטים?" מבחינתו של רוטמן אם התיקונים המשפטיים לא יתבצעו, יהיה נזק עצום. רוטמן לא נבהל מההפגנות וחדור מטרה לחולל את השינויים במערכת המשפט, לדבריו הממשלה נבחרה כי מרבית העם רוצה בשינוי מדיניות. רוטמן מאמין שהמפגינים לא מוחאים […]
תגובה של אביעד גליקמן לפוסטים שמפרסם רוטמן במדיה החברתית- טוויטר
אביעד גליקמן מציג התבטאויות של רוטמן ברשת החברתית טוויטר לפיהם כאשר זה משרט את האינטרסים של רוטמן הוא תומך במתן סמכויות רבות לבית המשפט.
ציוצים של אביעד גליקמן כנג שמחה רוטמן בפלטפורמת הטוויטר.
אביעד דליקמן כותב פוסטים ברשת החברתית טוויטר כנגד רוטמן. מדגיש את חוסר העקביות של רוטמן בדבר סמכויות בית המשפט ומציג ציוצים של רוטמן לפיהם הוא מבקש לא להגביל את בית המשפט ולשמור על אקטיביזם שיפוטי.
השינוי המשטרי בישראל והפגיעה בזכויות העובדות והעובדים | פורום המרצות והמרצים לדיני עבודה
פורום המרצות והמרצים לדיני עבודה, הכולל מומחיות ומומחים למשפט העבודה מהמוסדות האקדמיים השונים בישראל, מפרסם נייר עמדה שמטרתו לעמוד על השלכות .הצעות החוק של הקואליציה לגבי שוק העבודה הישראלי
הפרוטוקולים מ-92' מוכיחים: הסיפור של יריב לוין על "המהפכה החוקתית" הוא שקר – וואלה! חדשות
לדברי יריב לוין ורוטמן אהרן ברק הוא זה שיצר את המהפכה החוקתית וחברי הכנסת בשנת 1992 לא ידעו שהם מעניקים לבית המשפט סמכות לפסול חוקים. לטענתם התוכנית המשפטית שלהם מהווה מהפכת נגד ומטרתה להחזיר עטרה ליושנה לפני מה שהם מכנים "המפכה המשפטית של ברק". כתבה זו מתבססת על הפרוטוקולים מ-91'-92' ומוכיחה שהאמירה שחברי הכנסת לא […]
הנחותיה השגויות של ההפיכה
על יריב לוין להבין שגם הכנסת כפופה לעקרונות וכללים שבאים לידי ביטוי במסמכי היסוד של מדינת ישראל ופרט, בהכרזת העצמאות. לחוקה שני מרכיבים מרכזיים: פירוט עקרונות המדינה והכרה בזכויות אדם. כמו כן, בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל לאסיפה המכוננת היו שני תפקידים- כינון אושיות המדינה וכינון מוסדותיה, אך חשוב לציין כי העבירה לכנסת רק את […]
פשרה רעה מסוכנת יותר ממשבר חוקתי
שופטי בג"ץ לא יוכלו לאפשר את שינויי החקיקה שעתידה לנטרל באופן מוחלט את כוחה של הרשות השופטת. האם בית המשפט יוכל לטעון שמדובר בשינוי לא חוקתי והיווצר במדינת ישראל מצב של משבר חוקתי? החשש הגדול, ובצדק, ממשבר חוקתי מעלה דרישות חוזרות הן ממתנגדי החקיקה והן מתומכיה להגיע לפשרה. אך האם פשרה "רעה" היא עדיפה ממשבר […]
N12 – ה"מתווה המעודכן" של הנשיא הרצוג: השינויים בוועדה למינוי…
בכתבה זו מפורטים הסעיפים והמטרות של מתווה הפשרה שהציע הנשיא יצחק הרצוג לאחר יום המחאה בתאריך 1/3/2023, במסגרתו ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה יצאו בקריאה משותפת ראשונה להידברות לפי מתווה הנשיא. המתווה כולל שני שלבים: משפטי ופוליטי. ההצהרות של חברי הכנסת מהימין ומהשמאל הן חלק מהפשרה הפוליטית. הפשרה במתווה המעודכן תהיה מצומצמת, ותיגע רק לכללי המשחק על […]
ידברו הפרוטוקולים
אוריאל לין, היה בשנת 1992 חבר כנסת ויו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט טוען שהכנסת ידע היטב מה היא עושה כאשר העבירה את חוקי היסוד "כבוד האדם וחירותו" ו"חופש העיסוק". כותבי הכתבה ממליצים ללין לחזור לעיין בפרוטוקולים ולא לסמוך על הזיכרון בלבד.