אנחנו במלחמת העצמאות השנייה. גם הפעם ינצח הנשק הסודי: א.ב. (אין ברירה)
הארץ
מהפוליטיקה ועד למשרד, השקר הפך לברירת המחדל של הישראלים
כיצד הפכנו לחברה שרואה בכל אדם עצלן או שקרן פוטנציאלי, ומי המרוויחים הגדולים ביותר מכך
ביבי יודע שאביו צדק, הוא תמיד יהיה הילד הפחות מועדף
הארץ
בראש של ביבי: המחקרים שמסבירים את התנהלותו של נתניהו
"נרקיסיסט עם קווים פרנואידיים וסמכותיים": ממחקרים פסיכולוגיים שניתחו לאורך השנים את אישיותו של ראש הממשלה עולות כמה תכונות דומיננטיות חוזרות ומדאיגות
איך לנצח את טראמפ בצעד אחד פשוט | אביעד הומינר־רוזנבלום >> תלם
תלם – במה לשיחה פוליטית אחרת, מיסודה של קרן ברל כצנלסון. תלם מבקש לקיים דיון מעמיק אודות האתגרים הניצבים בפני מדינת ישראל ולהציע תפיסה רחבה של דמותה העתידית הראויה, דרך עיסוק בשאלות יסוד, במדיניות ובאסטרטגיות פעולה.
המשוררת והמסאית תהל פרוש: "חשבנו שעם הייטק נגן על הגבולות. זה חלק מאסון 7 באוקטובר"
בספרה "סיבות להישאר" עוסקת תהל פרוש במלחמת הקיום בכלכלה הניאו־ליברלית, שהפכה את החיים בישראל לבלתי אפשריים
כששיח האחדות משתלט על המציאות
ספרו החדש של מיכה גודמן מבטא תחושה עזה של געגוע ל"אחדות" אחרי 7 באוקטובר, ולשם כך הוא מעדיף להסיט את השיח מהפוליטיקה לפסיכולוגיה קולקטיבית בסיסמאות כמו "מתינות" ו"אחריות". אלא שהמתינות שמציע גודמן היא ביסודה הדחקה: המאבק הפוליטי במדינת ישראל הוא מאבק ממשי ולא מאבק רגשי, ולא ניתן לפתור אותו בעזרת חיבוקים ומעגלי שיח
"במציאות הנוכחית לא רק שהילדים, שהם החברה האזרחית, נאלצים לנהל את הבית, אלא גם אומרים להם 'תהיו חזקים' אחרי ש
במקום לתלות שלטים עם סיסמאות, פסיכולוגים המתמחים בטראומה מסבירים כי המפתח להחלמה טמון ביכולת של הפוליטיקאים לא לשים את עצמם במרכז, לנטוש את הבייס ומעל הכל לקבל אחריות ■ זה לא עניין פוליטי — זה המפתח להחלמה, לפי מומחים לטראומה
"זו לא מחאה, אלא עצרת תמיכה": כתבת "ישראל היום" בהפגנת תומכי הרפורמה בירושלים | ישראל היום
שלטי המחאה נעו בין מחאות נגד שופטים דרך קריאות לאחדות ועד תזכורת לניצחון בבחירות. יפה לוי מירושלים אמרה, כשהיא עטופה בדגל: "אני ליכודניקית מבית, ממשפחה מרובת ילדים לניצולי שואה. אנחנו בוחרים בדמוקרטיה וברפורמה. לא יקחו לנו את ה־64 מנדטים. גונבים לנו את השלטון".
ציוצים של אביעד גליקמן כנג שמחה רוטמן בפלטפורמת הטוויטר.
אביעד דליקמן כותב פוסטים ברשת החברתית טוויטר כנגד רוטמן. מדגיש את חוסר העקביות של רוטמן בדבר סמכויות בית המשפט ומציג ציוצים של רוטמן לפיהם הוא מבקש לא להגביל את בית המשפט ולשמור על אקטיביזם שיפוטי.