שמחה רוטמן: "שופטי בג"ץ בורים ועמי ארצות. זה מנגנון שדופק מיעוטים. אני מסיר אותו"
לאחר הבחירות האחרונות שגוש הימין חגג את ניצחונו, רוטמן ניגש ישר למשימתו- כתיבת הספר "למה שהעם יבחר את השופטים?" מבחינתו של רוטמן אם התיקונים המשפטיים לא יתבצעו, יהיה נזק עצום. רוטמן לא נבהל מההפגנות וחדור מטרה לחולל את השינויים במערכת המשפט, לדבריו הממשלה נבחרה כי מרבית העם רוצה בשינוי מדיניות. רוטמן מאמין שהמפגינים לא מוחאים […]
ביסמוט: "הליכוד זו לא מפלגת בובות, יש פלורליזם"
"זהו קסמו של הליכוד, אני גאה בזה, אנחנו לא מריונטות, זה לא בובות. הליכוד זה פלורליזם, כולנו מפלגה ימנית ליברלית אבל יש פלורליזם רעיוני. אנחנו גם לא יש עתיד שאם אתה מביע דעה אחרת אתה נעלם מהמפה, תגיד לי באמת איפה עדי קול, עופר שלח, תגיד לי איפה הם.
American Jewish Donors: Use Your Influence Now. Confront Israel’s Radical Government
הפילנתרופיה היהודית בתפוצות משקיעה כספים רבים בפיתוח מוסדות ישראל לאורך שנים רבות ומשקיעה הרבה ממאמציה בצמצום הפערים בחברה. הממשלה הנוכחית ושאיפותיה מעוררת חשש גם בקרב יהודי התפוצות שרואים בעקרון השוויון בעל חשיבות מכערת. כתבה זו קוראת לפילנתרופים לנקוט עמדה ולהצטרף למאבק בתור אלו שנמצאים בעמדת השפעה. אין זה מאבק פשוט והצטרפות אליו היא מאתגרת אך […]
הנחותיה השגויות של ההפיכה
על יריב לוין להבין שגם הכנסת כפופה לעקרונות וכללים שבאים לידי ביטוי במסמכי היסוד של מדינת ישראל ופרט, בהכרזת העצמאות. לחוקה שני מרכיבים מרכזיים: פירוט עקרונות המדינה והכרה בזכויות אדם. כמו כן, בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל לאסיפה המכוננת היו שני תפקידים- כינון אושיות המדינה וכינון מוסדותיה, אך חשוב לציין כי העבירה לכנסת רק את […]
פשרה רעה מסוכנת יותר ממשבר חוקתי
שופטי בג"ץ לא יוכלו לאפשר את שינויי החקיקה שעתידה לנטרל באופן מוחלט את כוחה של הרשות השופטת. האם בית המשפט יוכל לטעון שמדובר בשינוי לא חוקתי והיווצר במדינת ישראל מצב של משבר חוקתי? החשש הגדול, ובצדק, ממשבר חוקתי מעלה דרישות חוזרות הן ממתנגדי החקיקה והן מתומכיה להגיע לפשרה. אך האם פשרה "רעה" היא עדיפה ממשבר […]
במשך 75 שנה, ישראל פספסה הזדמנויות לבצר את הדמוקרטיה שלה
לאורך שנים כנסת ישראל נמנעה מלכונן חוקה ושתסדיר את היחסים עם בג"ץ. כתבה זו מעניקה סקירה היסטורית קצרה על הסיבות להיעדר חוקה בישראל והמחלוקת שהתחוללה סביב כינונה. כינון חוקה מסודרת במדינת ישראל יתכן והיה מונעה את הפגיעה החמורה שהרפורמה המשפטית עתידה להטיל על הדמוקרטיה הישראלית.
ביום הגורלי בתולדות הדיקטטורה שהוא מייסד, נתניהו נראה בשיא מנותקתו
את הראיון הראשון שלו לתקשורת לאחר הבחירות, בחר נתניהו לערוך בזמן שהרייטינג בטלוויזיה נמוך ולא באולפן מסודר. כחלק מאסטרטגיה לא ברורה ניסה נתניהו להציג את הראיון כספונטני, "על הדרך". האם זה נובע מניסיון להמעיט בתחושותיהם של החוששים מהרפורמה ? לזלזל בתסכול של חלק גדול מהציבור הישראלי? או שמא נובע מאמונה אמיתית שהכל יהיה בסדר וניתן […]
N12 – ה"מתווה המעודכן" של הנשיא הרצוג: השינויים בוועדה למינוי…
בכתבה זו מפורטים הסעיפים והמטרות של מתווה הפשרה שהציע הנשיא יצחק הרצוג לאחר יום המחאה בתאריך 1/3/2023, במסגרתו ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה יצאו בקריאה משותפת ראשונה להידברות לפי מתווה הנשיא. המתווה כולל שני שלבים: משפטי ופוליטי. ההצהרות של חברי הכנסת מהימין ומהשמאל הן חלק מהפשרה הפוליטית. הפשרה במתווה המעודכן תהיה מצומצמת, ותיגע רק לכללי המשחק על […]
ידברו הפרוטוקולים
אוריאל לין, היה בשנת 1992 חבר כנסת ויו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט טוען שהכנסת ידע היטב מה היא עושה כאשר העבירה את חוקי היסוד "כבוד האדם וחירותו" ו"חופש העיסוק". כותבי הכתבה ממליצים ללין לחזור לעיין בפרוטוקולים ולא לסמוך על הזיכרון בלבד.
האקדמיה הלאומית למדעים: שיעור ההשקעה במחקר ירד בחדות בעשור האחרון
אוריאל לין, היה בשנת 1992 חבר כנסת ויו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט טוען שהכנסת ידע היטב מה היא עושה כאשר העבירה את חוקי היסוד "כבוד האדם וחירותו" ו"חופש העיסוק". כותבי הכתבה ממליצים ללין לחזור לעיין בפרוטוקולים ולא לסמוך על הזיכרון בלבד.