אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת

בדאבון לב אני כותב את הדברים הנ"ל: על הימין לעשות חשבון נפש פנימי אמיתי איך הגענו למצב הזה: מתיקון מערכת המשפט הקלוקלת הגענו למצב של ניסיון הפיכה במדינה שאני כה אוהב. אני כותב זאת בחיל ורעדה, היות ואין ברירה אלא לעצור את החקיקה באופן זמני ולאחות את השברים על מנת שלא נדרדר למלחמת אחים כשברקע […]

זה טקסט חובה, שמעניק הצצה מרתקת לדרך החשיבה המתנחלית

ל"מי שתורם יותר מגיע יותר". החרדים הלאומיים דורשים מהמדינה יותר. לטענתם אין זו פגיעה בשוויון כיוון שלשיטתם לומדי תורה ומתנחלים אינם שווים, אלא שווים יותר ולכן מגיע להם יותר. כתבה זו עוסקת בהספד שנשא הרב אליעזר מלמד בלוויתם של האחים הלל ויגל יניב ז"ל שנרצחו בפיגוע בחווארה בפברואר האחרון. לדבריו, מתחוללת בישראל אנטישמיות לשמה לפיה […]

ההפגנה בבני ברק פקחה את עיניי. אין לי שום דבר משותף איתם

לפני שיצאנו לצעדה בתום ההפגנה עמדנו זקופים עם דגלי ישראל ביד ושרנו את "התקווה". זו היתה תמונה סוראליסטית – החרדים עמדו והסתכלו עלינו בהלם מוחלט, כאילו נחתנו ממאדים. הם פסקו מלקלל ורק בהו בנו. כמובן שהם לא הצטרפו לשירה וכנראה שחלקם בכלל לא מכירים את הפזמון הזה שכל לב חילוני מתרגש ממנו. זה היה רגע […]

החרדים מבינים שעשו טעות היסטורית, והם אחוזי אימה מתגובת הנגד החילונית

מנהיגי החברה החרדית, והחברה החרדית עצמה, מיהרו להירתם לטובת ההפיכה המשטרית. משה גפני, למשל, השתלח בבג"ץ תחת כל עץ רענן, והצהיר כי "אם הרפורמה לא תעבור — אין לנו מה לחפש במערכת". אבל לאט לאט מתחילים להישמע קולות אחרים, ומתחיל לקנן החשש כי שכרם ייצא בהפסדם. "הח"כים החרדים יודעים שמה שקורה היום במחאה זה כלום", […]

מתי תכריע הדמוגרפיה החרדית-דתית את התיקו הפוליטי?

השוויון בין גוש נתניהו לבין מחנה השמאל-מרכז הוא בסוף סוגייה מתמטית: כשקצב הגידול השנתי של החברה החרדית עומד על כ-4%, והציבור הסרוג לא הרחק מאחור, מדובר לכאורה בשאלה של זמן. אלא שההכרעה ממשיכה להתעכב, והסיבות לכך מגוונות: מיציאה בשאלה, דרך שיטת הבחירות ועד אנטגוניזם שמעביר קולות לצד השני | מסע בנבכי הסטטיסטיקה, הפוליטיקה והאמונה