בזכות הליכוד: בקרוב יוקמו בתי ספר של מרצ ועוצמה יהודית – על חשבון המדינה

תמרוץ בתי ספר עם זהות פוליטית הוא רעיון מעוות שלא מתקיים באף מדינה מערבית. כעת, לאחר שהמדינה תגדיל את תקציבם, לא יעבור זמן רב עד שפעילים פוליטיים ועסקנים יחליטו להקים בתי ספר או רשתות חינוך המזוהות עם מפלגות אחרות.

על מה באמת נאבקים מתנגדי הרפורמה: דמוקרטיה או שימור מוקד כוח?

אפשר לא להסכים עם כל השינויים שהממשלה רוצה לבצע במערכת המשפט, אבל מי שיוצא כנגד כל שינוי או תיקון שהוא במערכת המשפט נפשו לא חפצה בדמוקרטיה או בהגנה על זכויות אדם, אלא שימור מוקד כוח שמטה את המערכת . הפוליטית כולה השיוני הוא בהכרח נחוץ? אם כן, היכן עוברים הגבולות?

?לאור המשבר הפוליטי, גוברות הקריאות לכינון חוקה לישראל ?סקר של המכון לחירות ואחריות מראה שיש לכך תמיכה משמעותית בציבור ?בקרב רוב חלקי החברה הישראלית יש סכמה שכל חוקה שתכונן צריכה להישען על עקרונות מגילת העצמאות ?? חוקה לישראל צריכה להבטיח את זהות המדינה כיהודית ודמוקרטית! https://t.co/FOlpwz3F4r

200 אלף בהפגנת הענק: "הקול שלנו נרמס, רוצים דמוקרטיה על אמת"

קולות המפגינים: הם הגיעו בהמוניהם לירושלים, וקראו "העם דורש רפורמה משפטית". סרג'יו מבית מאיר הסביר: "חשוב להפגין נוכחות. ביום רגיל אני לא זז מהבית, זה יום קובע". נהוראי בא מפתח תקווה: "מרגיש שאני מצביע – ואין לי השפעה כי בג"ץ חוסם אותי". ויש גם מי שרוצה פשרה: "המסר – אהבת כל העם"

כמה אוניברסיטאות אפשר היה להקים בכספים הקואליציוניים?

אינני נכנס לדיון על התועלת התרבותית, הלאומית וההיסטורית של תמיכה בצורכי דת — היא חיונית ללא ספק. אך חלק גדול מן התקציב הדמיוני הזה מבוזבז על "חינוכם" והכנתם של מאות אלפי ילדים לימי הביניים, לבערות ועוני נפשעים. הם ימשיכו להישען לכל צורכיהם — שיכון, בריאות וחברה — על כתפיהם של אלה העמלים לפרנסתם. גם לא […]

אלימות היא יסוד כרסום הדמוקרטיה הישראלית

"אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל. בדמוקרטיה יכולות להיות מחלוקות, אך ההכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות, כפי שהיה הדבר ב-1992, שם נתנו לנו את המנדט לעשות את מה שאנו עושים ולהמשיך בכך"

לעצור מיידית את מנגנון ההשמדה העצמית

נראה כי החברה הישראלית פיתחה נוזקה (תוכנה זדונית) הפוגעת בעצמה במחזוריות היסטורית מופלאה. כאילו מדובר במעין גן פגום ש"קופץ לו" אחת לכמה שנים, ומאיים לפרק את פאר היצירה שנבנה בעמל רב, תוך הקרבה עילאית – לו נקרא מדינה. כיצד זה ניתן להסביר יצר הרס עצמי – פנימי וחסר פרופורציה של חברה, התוקפת את עצמה ומזמינה […]