הצעת רוטמן מציבה סכנה מיידית לפוליטיזציה של מערכת המשפט
בחירת שופטי עליון ונשיא בידי הממשלה תפגע אנושות באי-תלות השופטים ותזהה אותם פוליטית. היא מפרה את האיזונים והבלמים ומאיימת על אופי המדינה כיהודית ודמוקרטית.
התכנית הממשלתית לשינוי מערכת המשפט תפגע בכל שכבות האוכלוסייה: ירידה בהכנסות, גידול בהוצאות ועלייה חדה במינוס של העשירונים הנמוכים
מסימולציות שבחנו את כיצד תשפיע הרפורמה על מצבן הכספי של משפחות לפי עשירוני הכנסה עולה כי הפגיעה בעשירונים הנמוכים כתוצאה מהחקיקה תהיה החריפה ביותר. בנוסף לפגיעה הכלכלית שמוצגת בסימולציות, צפוי להערכתנו קיצוץ חד בהוצאה הציבורית שיוביל לירידה בקצבאות ולצמצום היקף ואיכות השירותים הציבוריים לאזרח.
22 חוקים שנפסלו על ידי בג"ץ
ביטול חוקים במסגרת בג"ץ נעשה בהתאם לחוקי היסוד, והוא ממש לא חריג בעולם הדמוקרטי. מאז הקמתו בשנות החמישים ועד היום בג"ץ ביטל רק 22 חוקים, בעיקר משיקולים של פגיעה קשה בכבוד האדם וחירותו, בחופש העיסוק ובשוויון.
התכנית לריסוק הדמוקרטיה היא קריאת השכמה לנשים
אם יתממשו מהלכי תכנית לוין-רוטמן ובית המשפט יוחלש, פסיקות שיקבעו כי הפרדה מגדרית פוגעת בזכות לשוויון יאבדו משמעות. גם שינוי הרכב הוועדה לבחינת שופטים יפגע בייצוג הנשים, שכבר מצוי בחסר בקואליציה הנוכחית.
לפי הסוציולוג גיא אבוטבול זלינגר, במובנים מסוימים, האשכנזים הם אלה שסובלים מאפליה
"שני שליש מהמזרחים הם במעמד הביניים, ושם הפערים בינם לבין האשכנזים כמעט נעלמו. גודל המשפחות זהה, גם גיל הנישואים, יש אותם דפוסי צריכה, אותן נסיעות תכופות לחו"ל, אותו דגש על השכלה. גם הפער במידת הדתיות כמעט נמחק" מכל הסיבות הללו, מסכם אבוטבול זלינגר, תזת ישראל השנייה אינה רלוונטית למצב כיום בישראל. "בכל כך הרבה דפוסים […]
פסימיסט קיצוני, סגפן, "נחש במשקפיים": מיהו בעצם יריב לוין?
רבים מחבריו ושותפיו לדרך של לוין מתארים אותו כ"פסימיסט מושבע". זהו, לדבריהם, היסוד הדומיננטי ביותר בהתנהלותו הפוליטית והאישית גם יחד. מאז שנבחר לכנסת, לוין יוצא מנקודת הנחה שכל יום עלול להיות יומו האחרון בפוליטיקה.
פקיד פוליטי או איש חזון — מי אתה באמת, יריב לוין?
לוין, שר התיירות, השר המקשר בין הממשלה לכנסת, היה יו"ר קואליציה אימתני, שנתפס כ"ימין אידיאולוגי קשה". אומרים עליו שהוא רוצה "להרוס את מערכת המשפט". היה מי שצעק לו "גבלס" במהלך הנאום שלו בוועידת ישראל לשלום בנובמבר האחרון — צעקה שאולי מבטאת משהו מהפחד שהוא מעורר ברבים.
"אחים שלנו", אמר בן גביר כשמאחוריו פרוכת שמכנה את גולדשטיין "קדוש"
בהיעדר ערכים משותפים, אלה אינם אחינו. הם רוצחי דרך חיינו. בפשטות, בן גביר ולוין הם רשעים. הם מבקשים לעשות מעשי רשע, וגיבוריהם הם רשעים. העובדה שהם יהודים לא הופכת אותם לאחים.
עושה רושם שהימין כבר מצא את השופט שלו
קשה לגייס תמיכה בהבלי ההפיכה המשפטית, מפסקת ההתגברות, שאיש אינו יודע התגברות על מה, ועד החוקים הילדותיים, שכאילו נחקקו על ידי ועדת הקישוט של גן הילדים, ומיועדים לרצות את השליט, כמו חוק המתנות, חוק הנבצרות, חוק החליפה מאמריקה ועוד. ההפיכה המשפטית זקוקה ל"עמנואל גולדשטיין", ובאופן טבעי נבחר אהרן ברק. הוא מתאים כי הוא חי, פניו […]
ההכחשה של הפערים בין מזרחים לאשכנזים מבטאת זלזול ובורות
בעוד שיש קבוצות שהזהות שלהן מובנת מאליה (נשים, ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה), הזהות המזרחית נתפסת כבעייתית וכמי שמפוררת אחדות מדומיינת (דיין ובן שושן גזית, 2021). הזלזול כלפיה נובע מבורות