ספרו החדש של שמחה רוטמן מוכיח שיש סיבה טובה לדאגה

ברור לגמרי כי זהו היעד אליו חותרת ההפיכה: השגת חסינות של השלטון מפני ביקורת שיפוטית של ממש, תוך קיום מראית עין כוזבת של ביקורת שיפוטית. מבחינת היושרה, עדיף היה לבטל את הביקורת השיפוטית. לא צריך הרבה דמיון כדי לתאר מה היתה תגובתה של הקואליציה של היום אילו היא היתה באופוזיציה, וקואליציה אחרת היתה מציעה הצעה […]

למתווה הנשיא חובה לומר "לא" משתי סיבות עיקריות

איש אינו רשאי להציע לשנות את מגילת העצמאות. אין סמכות כזאת לשום ממשלה. מדינת ישראל הוקמה בשיטה מסוימת, לפי עקרונות יסוד מסוימים המצויים במגילה. זה מעשה עשוי ואין בלתו. אין מדינה "אחרת". ישראל היא דמוקרטיה ותישאר כזאת, וכל שינוי בעניין זה הוא לא חוקתי על פניו.

שני הדברים שאסור להתפשר עליהם באף מתווה

כולנו עוסקים במתווה. מתווה הנשיא הראשון, מתווה הנשיא השני, הצעות החוק של ועדת חוקה, הצעות החוק של שר המשפטים יריב לוין, ומחר יהיו בטח עוד מתווים ועוד הצעות לפתחינו.אני מבקשת להתייחס במאמר זה לשני נושאים שאסור להסכים להם, בשום מקרה, בשום מתווה ובשום פשרה: האחד מתייחס לוועדה למינוי שופטים, והשני להיעדר ביקורת שיפוטית על חוקי […]

ההצעה שתפטור את הרשות המבצעת מביקורת שיפוטית

ההצעה מדיפה ריח לא טוב. עילות הביקורת על שיקול הדעת המינהלי הן תוצאה של התפתחות פסיקתית, וזאת משתנה מדי לפעם; בין היתר בשל זהות השופטים. לצד פסיקות אקטיביסטיות יש פסיקות שמרניות יותר. מדוע ירצה גוף כלשהו לבטל את עילת הסבירות, שממילא השימוש בה מצטמצם? כדי לקבל החלטות ולמנות מינויים שאינם סבירים באופן קיצוני.