דניס לויד הוא בדיוק כמו ביבי: החזק המתבכיין שמעמיד פנים שהוא קורבן

כבר לפני ארבע שנים אסייג השמיע את ההיגיון הביביסטי שכיום הפך להיות עמוד התווך של ההפיכה המשפטית: הרוב בחר בנו. הרוב מעניק לנו את המנדט לבצע גם את הפעולות ההרסניות ביותר. הרוב מחליט, הרוב קובע. והמיעוט? שייחנקו כל הלוזרים.

משיכת הכספים היא הצבעת אי אמון בממשלה

ההחלטה של חברות היי־טק כדוגמת "וויז" ו"פאפאיה" להוציא כספים מישראל לא נבעה מחשש לכספם. ממשלת ישראל אינה מתכוונת לחלט אותו או לפגוע בו. נהפוך הוא, ייתכן שדווקא בעקבות הביקורת החריפה על הרפורמה המשפטית היא תיתן תמריצים למשקיעים.

ביום הגורלי בתולדות הדיקטטורה שהוא מייסד, נתניהו נראה בשיא מנותקתו

את הראיון הראשון שלו לתקשורת לאחר הבחירות, בחר נתניהו לערוך בזמן שהרייטינג בטלוויזיה נמוך ולא באולפן מסודר. כחלק מאסטרטגיה לא ברורה ניסה נתניהו להציג את הראיון כספונטני, "על הדרך". האם זה נובע מניסיון להמעיט בתחושותיהם של החוששים מהרפורמה ? לזלזל בתסכול של חלק גדול מהציבור הישראלי? או שמא נובע מאמונה אמיתית שהכל יהיה בסדר וניתן […]

גם לאחר עיכוב החקיקה: נתניהו איבד שליטה בעצמו ובממשלתו, ועכשיו הוא מסוכן מאי־פעם

את תחושת השליחות המשיחית הזו הזינו במשך שנים חבורת החנפנים שהקיפה את ראש הממשלה, ובעיקר בני משפחתו הגרעינית. "הכי חזק בעולם", אמרה עליו רעייתו בעדותה בתיק 4000. "שומר ומגן על ישראל… מעריצים אותו בכל העולם, מנהיגים ואפילו ציבורים גדולים. כשהוא הולך ברחוב בניו יורק מוחאים לו כפיים. אפילו ברחוב באוסטרליה עמדו ומחאו לו כפיים… הוא […]