המחזיקים במושכות לא רוצים שנחיה כאן יחד

החברה הישראלית מחולקת לשני מחנות, שעד כה חיו יחד בשלום. נראה שמאז שהחל הדיון על הרפורמה המשפטית מרקם החיים הזה השתנה- האם שני הצדדים יכולים לחיות יחד והאם קיים רצון שכזה בכלל בעת הזו?

זו לא רפורמה – זה פשוט הרס

בכל העולם וגם בארץ מבהירים, צועקים, מתחננים שלא מבשלים חצי ארוחה, שהשיטה הישראלית שברירית ונטולת איזונים בדמות חוקה, ובעיקר – שלא הורסים במכה אחת הכל. שמתקנים לאט, במתינות, מתוך מחשבה ושיח, ולא בבולמוס מעורר חרדה מההוריקן שעתיד לעבור על ישראל בכל תחום: המדיני, הביטחוני, הכלכלי והחברתי.

זו לא רפורמה – זה פשוט הרס

בכל העולם וגם בארץ מבהירים, צועקים, מתחננים שלא מבשלים חצי ארוחה, שהשיטה הישראלית שברירית ונטולת איזונים בדמות חוקה, ובעיקר – שלא הורסים במכה אחת הכל. שמתקנים לאט, במתינות, מתוך מחשבה ושיח, ולא בבולמוס מעורר חרדה מההוריקן שעתיד לעבור על ישראל בכל תחום: המדיני, הביטחוני, הכלכלי והחברתי.

בעד החוקה שהציעה תנועת החרות

"מעולם לא היינו חופשיים כפי שהיינו בכיבוש הנאצי", כתב ז'אן־פול סארטר בדצמבר 1944, שלושה חודשים בלבד לאחר שחרור פריז. סארטר התכוון שרק בתנאי סכנה ודחק בני אדם נעשים ממוקדים בשאלות החשובות באמת, ביסודות הקיומיים של החיים, בשאלת החירות עצמה. רק אז הם חופשיים באמת. בדבריו היתה טמונה גם ביקורת — גם במשטר הנורא מכל, קבע […]

במקום להפגין חוסמים את הוואטסאפ: כך תומכי ההפיכה מנסים להשתיק את ראשי המחאה נגדה

את ניסיון ההפיכה המתרחש כעת נוטים לבחון מפרספקטיבה משפטית, חוקתית או משטרית. אבל מי שיקשיב לקריאות הקרב של מחנה ההפיכה עצמו, יגלה שהעניין המשפטי הוא רק חלק קטן מהאירוע. ההפיכה המשטרית היא לא רק נצר למהפכה החוקתית של ויקטור אורבן, אלא גם למהפכה הש"סניקית של אריה דרעי והרב עובדיה. קריאות הקרב החברתיות שלה גובשו לראשונה […]