דעה | ממשלת נתניהו מציגה: חוקים לתועלת ישראל המנותקת – זו מרחביה ומהווילה בספסופה | ישראל היום

הפנטזיה הוגשמה. קמה ממשלת "ימין מלא". אבל מי שמחפש התיישבות, משילות, הגנה על המולדת – לא ימצא אותן שם • הרפורמה הדחופה ביותר היא לא זו במערכת המשפט, אלא בימין הליברלי • ובסופו של דבר, אין הבדל בין נתניהו ודגלני צפון קוריאה לבין מושכי ההשקעות

בישראל של היום כל אחד הוא אויב. כולם במלחמה כל הזמן

האלימות ברשתות החברתיות נראית זוהרת כי היא קלה לניטור ודיון. אבל ספק אם זו מהות, ולא חיפוש השנקל מתחת לפנס. העניין הוא שהחברה הישראלית נעשית אלימה יותר ויותר. הרשתות החברתיות הן הביטוי לנגע שהולך ופושה בה.

אלימות היא יסוד כרסום הדמוקרטיה הישראלית

"אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל. בדמוקרטיה יכולות להיות מחלוקות, אך ההכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות, כפי שהיה הדבר ב-1992, שם נתנו לנו את המנדט לעשות את מה שאנו עושים ולהמשיך בכך"

"יחד נשמור על המדינה" קראה מירי רגב, אחרי שהשוותה את פעילי המחאה לטרוריסטים וכינתה את יונית לוי אנרכיסטית

שרת התחבורה מירי רגב אירחה מסיבת פורים לתומכיה – ונשאה נאום לוחמני על ההפיכה המשטרית ■ בנאומה, שהתבסס על מגילת אסתר, תיארה רגב את נתניהו בתור מרדכי ואת "הפקידים וחבריהם" בתור המן הרשע ■ כתב TheMarker חזר עם רשמים מהאירוע

לחבריי, תומכי תוכנית לוין–נתניהו, רגע לפני התהום

הבור השחור הוא הפער. הפער בין מאות אלפי מוחים ונציגיהם ובין מחנה גדול ומי שמייצגים אותו בכנסת ובממשלה. עבור משתתפי המחאה, תוכנית לוין-נתניהו מהווה סיכון קיומי למדינת ישראל של 75 השנים האחרונות. עבור המחנה השני, מדובר עוד פעם ב"זאב-זאב". זהו המסר שמגיע מחלק מתומכי הממשלה: שוב "השמאל" זועק, כפי שזעק לכאורה נגד מנחם בגין המנוח, […]

אחרי עשרות שנים, הקונסנזוס סביב השואה מתחיל להתפורר

מה קורה כאן? נרטיב השואה המקובל נפרם. החברה הישראלית כבר כל כך מפוצלת עד שאינה יכולה להתחייב לגרסה אחידה של זיכרון השואה ולקחיה. לפני השטח עולים סוגים שונים של תיאוריות קונספירציה הגובלות בהכחשת שואה, שהתקיימו במחשכים גם בעבר. במציאות מטורפת, אין בעצם סיבה שאנשים יחזיקו בעמדות רציונליות ושקולות ביחס לעבר. זאת בפרט בעידן שבו הניצולים […]